"לזכר 16 לוחמי האצ"ל שנפלו בפרשת האלטלנה – אירוע שבו נורו יריות בין יהודים ליהודים, על פי הוראתה של ממשלת בן-גוריון".

1. 11 ביוני 1948

   האונייה מפליגה מפורט-דה-בוק שבצרפת

   האלטלנה, ספינת נחיתה אמריקאית מסוג LST, יוצאת לדרך ועל סיפונה כ-940 עולים – רבים מהם לוחמי אצ"ל וחברי בית"ר – לצד מטען נשק וציוד צבאי שנרכש בצרפת. המשימה: לחזק את המחתרת הימנית בזירות הלחימה הקשות של מלחמת העצמאות.

2. 19 ביוני 1948

   ישראל גלילי מוליך שולל את האצ"ל

   ישראל גלילי הוליך שולל את האצ"ל כאשר בתחילה אישר בעל פה את הגעת האונייה וחלוקת האמל"ח, אך בהמשך הציג לבן גוריון את האלטלנה כהכרזה של בגין על מרד מזוין.

3. 20 ביוני 1948

   עגינה מול חופי כפר ויתקין

   האונייה מגיעה לחופי הארץ בעיצומה של ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות. פריקת הנשק מתחילה, והמתח בין ממשלת בן-גוריון להנהגת האצ"ל מגיע לנקודת רתיחה. מנחם בגין, מפקד הארגון, מנסה למנוע עימות בין יהודים.

   

4. 21 ביוני 1948

   האולטימטום של בן-גוריון והירי בחוף

   ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון מוציא אולטימטום: מסירה מלאה של הנשק לידי צה"ל. הדרישה נדחית. כוחות בפיקוד יצחק רבין פותחים באש על חוף כפר ויתקין. שישה לוחמי אצ"ל ואיש צה"ל אחד נהרגים. האונייה מרימה עוגן ומפליגה דרומה.

5. 22 ביוני 1948

   ההפגזה מול חופי תל אביב

   האלטלנה עולה על שרטון מול חוף פרישמן. לאחר סירוב להיכנע נפגעת הספינה מפגז תותח שירה מעוז עמנואל בסיס חיל הים – על פי ההוראה הישירה של בן-גוריון. להבות ועשן סמיך עולים מהסיפון מול עיניהם של אלפי תושבי תל אביב.

   

6. 22 ביוני 1948

   16 הרוגים ופצע שטרם החלים

   בסיכום האירועים נהרגו 16 מאנשי האצ"ל ושלושה מחיילי צה"ל. למען רבים בימין, הטבח הזה – שכמעט וחצץ סדק של מלחמת אחים בין יהודים – נשאר כתם עמוק על ההיסטוריה של מדינת ישראל הצעירה.

   

7. יוני 1948

   הופכים את אלטלנה מוויכוח פנימי ל"מרד"

   מיד לאחר הירי הציג דוד בן־גוריון את האירוע כניסיון לפגוע בריבונות המדינה וכ"מרד". בנאומו בפני מועצת המדינה הזמנית הוא אף כינה את אנשי האצ"ל "כנופיה טרוריסטית" ואמר: "מבורך הוא התותח שהפציץ את האונייה הזאת". כך התקבע המסגור הממסדי: לא מחלוקת על חלוקת הנשק, אלא התקוממות חמושה שסיכנה את המדינה.

8. 30 באוקטובר 1949

   העדות המפוחמת מסולקת מחופי תל אביב

   שרידי האונייה נותרו במשך יותר משנה מול חופי תל אביב, תזכורת מוחשית לעימות. ב־30 באוקטובר 1949, בהוראת בן־גוריון, נגררה אלטלנה לעומק הים והוטבעה. במחנה הלאומי ראו בכך לא רק פעולה ימית, אלא גם סילוק של העדות הפיזית מהמרחב הציבורי. עם זאת, לא נמצא מסמך המוכיח שמטרת ההטבעה הייתה מחיקת הזיכרון.

9. שנות ה־50

   גרסת "התותח הקדוש" הופכת לגרסה השלטת

   מפא"י שלטה בממשלה, במערכות החינוך ובמרבית מוקדי הכוח הציבוריים. בתוך המציאות הזאת התקבעה התפיסה שלפיה בן־גוריון הציל את עקרון "צבא אחד למדינה אחת", בעוד שהעדויות על ירי לעבר אנשי אצ"ל, פצועים וניצולים נותרו בעיקר בזיכרון של המחנה הרוויזיוניסטי.

10. 1959

    בגין מנסה לשבור את המסגור בכנסת

    מנחם בגין האשים את בן־גוריון כי ביקש להצית מלחמת אחים וסיפר על ירי לעבר אנשי האונייה. בן־גוריון השיב לו: "אתה בודה דברים מליבך". חילופי הדברים המחישו את הפער: מצד אחד גרסת הממסד, ומנגד זיכרון אנשי האצ"ל שנאבקו לקבל הכרה.

11. 1967

    ריכוך אישי, ללא תיקון היסטורי

    ערב מלחמת ששת הימים ביקש בגין לצרף את בן־גוריון להנהגה הלאומית. בהמשך הודה בן־גוריון כי אילו הכיר את בגין בשנת 1948 כפי שהכירו מאוחר יותר, ייתכן שההיסטוריה הייתה נראית אחרת. זו הייתה התקרבות אישית משמעותית – אך לא חזרה רשמית מההאשמות סביב אלטלנה.

12. 1989–1990

    הזיכרון הלאומי יוצא מהשוליים

    ב־1989 תועד יו"ר הכנסת דב שילנסקי בטקס לזכר חללי אלטלנה. שנה לאחר מכן הוקמה בחוף תל אביב אנדרטה לאונייה. יותר מארבעה עשורים לאחר הפרשה, סיפורם של אנשי האצ"ל החל לקבל נוכחות ממלכתית וציבורית רחבה יותר.

13. 2016

    הנרטיב הלאומי מקבל ביטוי ממלכתי

    אנדרטה נוספת נחנכה בבית העלמין נחלת יצחק, במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו. על האנדרטה נחרטו דבריו של בגין: "מלחמת אחים – לעולם לא". המסר כבר לא היה רק הצדקת הירי בשם הממלכתיות, אלא גם הכרה בכאבם ובאיפוקם של אנשי האצ"ל.

14. 2019

    החיפוש אחר האונייה מעורר מחדש שאלות

    מאמצים לאתר את שרידי אלטלנה העלו טענות כי נקודת ההטבעה לא תועדה במדויק ואף הוסתרה. גורם מקצועי בתחום הארכאולוגיה הימית אמר כי נראה שהקואורדינטות טושטשו במכוון, אך הטענה שבן־גוריון מסר נקודה שגויה לא הוכחה באופן סופי.

15. 2023

    הממסד מכיר לראשונה בשני נרטיבים

    מרכז מורשת בגין והמכון למורשת בן־גוריון יצרו יחד את "אלטלנה – שתי נקודות מבט". עצם ההכרה בכך שלאירוע קיימות שתי גרסאות סימנה את סיום המונופול של הנרטיב המפא"יניקי.

16. 2025–2026

    מבצע חיפוש ימי בהובלת משרד המורשת

    משלחת ימית יוצאת לדרך ביוזמת שר המורשת עמיחי אליהו ובניהולו של רוני שדה, מנהל האגף למיפוי ימי במרכז למיפוי ישראל. חודשים ארוכים של תכנון והיערכות מקדימים את היציאה לים – הפעם בהחלטה ממשלתית לתת כבוד אחרון לנופלים.

    

17. 24 באוגוסט 2026, 00:30

    האיתור: עומק 503 מטרים

    אונייה המצוידת בחיישנים מיוחדים ובמערכות סקר מתקדמות מזהה את האלטלנה מערבית לחופי ישראל, בעומק של 503 מטרים. לפי ההודעה, האונייה אותרה בשלמותה – סוף סוף, אחרי 78 שנות ציפיה.

18. 24 באוגוסט 2026

    ההודעה הרשמית והממצאים מהמצולות

    השרים איתמר בן גביר ועמיחי אליהו מודיעים על האיתור. במסיבת עיתונאים שתתקיים בהמשך יוצגו הממצאים העדכניים והתיעודים שנאספו מעומק המצולות – ויחזירו לסדר היום הציבורי את סיפורם של 16 הנופלים.